כמי שמלווה זוגות בהיבט הפיננסי של הגירושין כבר 15 שנה, למדתי שהצד המשפטי הוא רק ההתחלה. הרגע שבו ההסכם נחתם הוא הרגע שבו מתחילה הבעיה הכלכלית האמיתית: "איך מממנים את זה?". בתקופה הסוערת וטעונת הרגשות הזו, נדרשות ההחלטות הפיננסיות הכי קרות וחשובות.
מי מאיתנו מגיע למדרגות הרבנות ולא חושש? 'מה יהיה עם החלוקה של הכסף?', 'מה עם המשכנתא?', 'האם אשתי תעשה לי את "המוות"?'. גירושין זה לא מקרה קליל, יש פה תהליך שמשולבים בו גם רגשות עזים של בני הזוג. לפעמים נכנסים לתמונה גם עורכי דין שאולי המטרה שלהם היא קצת לסכסך כדי שיצא קצת "ג'וס" שיוביל לבית משפט. המטרה של המאמר הזה היא לעזור לכם לחסוך כסף ולא ללכת על עיוור אחרי העורך דין, כדי שתגיעו להחלטות כשאתם כבר יודעים דבר או שניים.
השאיפה, במיוחד כשיש ילדים, היא לשמור על יציבות ולמנוע את הטראומה של עקירתם מהבית ומהסביבה המוכרת. אבל לפני שנדבר על פתרונות, אני חייב להתחיל בנקודה הכואבת ביותר שאני נתקל בה כמעט מדי שבוע.
הסכנה בחתימה על הסכם ללא כיסוי פיננסי
טעות נפוצה, שאני רואה יותר מדי, היא חתימה על הסכם גירושין לפני שיש לכם אישור עקרוני חתום מהבנק.
תרחיש שראיתי לא פעם נראה כך:
- יושבים אצל עורך הדין ומנסחים הסכם: צד א' ירכוש את חלקו של צד ב' בנכס תמורת 1,000,000 ש"ח תוך 90 יום.
- שני הצדדים חותמים, וההסכם מקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט.
- צד א' פונה לבנק כדי לקחת משכנתא, מתוך הנחה שהכל בסדר.
- הבנק מסרב. פתאום מתברר שהוא מוכן לתת רק 50% מימון, או שצד ב' הפסיק לשלם הלוואה משותפת וריסק לשניהם את דירוג האשראי (BDI).
- התוצאה: צד א' נמצא בהפרה של פסק דין. הוא מחויב משפטית לסכום עתק שאין לו. מכאן, הדרך להוצאה לפועל ולכפיית מכירה מיידית של הבית קצרה מאוד.
תפקידו של עורך הדין הוא לנסח הסכם, לא לבדוק היתכנות פיננסית. התפקיד שלנו ככלכלנים הוא לוודא שההסכם הזה בכלל בר ביצוע.
במאמר הזה ננסה להבין למה הבנק מסרב, מה הפתרונות הפשוטים, מתי צריך פתרונות יצירתיים, ומה סדר הפעולות הנכון.
אז למה הבנקים אומרים 'לא'?
כשפונים לבנק לבד בתהליך גירושין, נתקלים בכמה מכשולים נפוצים. הבנק רואה את הסיכון, לא את הסיפור האישי.
האמת? ברוב הפעמים אנשים לא באמת בודקים את זה. הם מניחים שהבנק יסתדר, שהוא יבין את הסיטואציה — אבל הבנק הוא גוף עם רגולציה. הוא לא "מבין" סיטואציה, הוא בודק נתונים יבשים.
1. בעיית "הלוואה לכל מטרה" (50% מימון)
במקרים רבים, הבנק לא מתייחס לרכישת החלק של בן הזוג כ"משכנתא לדיור", אלא כ"הלוואה לכל מטרה" (וזה משהו שאני רואה במיוחד באזור המרכז, אגב, פחות בפריפריה). המשמעות היא הגבלת המימון ל-50% משווי הנכס, מה שדורש הון עצמי עצום.
2. קריסת יחס ההחזר (הכנסה יחידה)
ההכנסה שלכם כהורה עצמאי (נניח 13,000 ש"ח נטו) צריכה פתאום להחזיק לבד משכנתא גדולה. לפי רגולציית בנק ישראל, ההחזר החודשי לא יכול לעלות על כ-40% מההכנסה הפנויה.
3. "פרדוקס המזונות"
עבור הצד המשלם, המזונות הם הוצאה קבועה שמקטינה דרמטית את ההכנסה הפנויה בעיני הבנק. עבור הצד המקבל, הבנק יכיר במזונות כהכנסה רק בתנאים מחמירים: הצגת פסק דין והוכחת קבלת תשלומים סדירה לחשבון לאורך 6-12 חודשים.
4. דירוג אשראי (BDI) פגוע
במהלך סכסוך, מספיק שאחד הצדדים יפסיק לשלם הלוואה משותפת (אפילו הלוואת רכב), והוא פוגע מיידית בדירוג האשראי של *שניכם*. כשתגיעו לבנק, תגלו שאתם "מסורבים" בלי להבין למה.
מציאת הנתיב הפיננסי: מהפתרון הפשוט למורכב
כדי למצוא פתרון, אנחנו חייבים לפעול בצורה מסודרת, מהקל אל הכבד.
בדיקה מקדימה: זכאות מדינה
לפני הכל, אם מכרתם את החלק שלכם ויצאתם מהנכס, אתם עשויים להיות מוגדרים כ"הורים עצמאיים" (חד-הוריים) "חסרי דירה". במקרה כזה, חובה לבדוק זכאות לסיוע ממשרד הבינוי והשיכון. לפי נתוני אתר "כל-זכות", הורים עצמאיים זכאים לניקוד מוגדל (עד 2,200 נקודות) שעשוי להעניק הלוואת זכאות. חשוב לציין: סיוע זה לרוב אינו רלוונטי למי ש*רוכש* את החלק בנכס הקיים, אלא למי ש*מוכר* וקונה נכס חדש.
פתרונות בנקאיים סטנדרטיים
אלו הפתרונות שהבנק עשוי לאשר, אם כי לא תמיד בקלות:
- מכירת הנכס: זהו הפתרון ה"נקי" ביותר. מוכרים, סוגרים את המשכנתא המשותפת, ומתחלקים ביתרה. החיסרון ברור – עקירת הילדים מהסביבה המוכרת.
- עזרת הורים (הון עצמי): ההורים לוקחים הלוואה כנגד הנכס שלהם, מעבירים את הכסף במתנה, והוא משמש כהון עצמי לרכישת החלק של בן הזוג.
- עזרת הורים (הכנסה): ההורים מצטרפים כ"לווים נוספים" למשכנתא. ההכנסה שלהם (למשל מפנסיה) "מתגברת" את ההכנסה שלכם ומסייעת לעמוד ביחס ההחזר.
פתרונות למקרים מורכבים (כשהבנק אינו אופציה)
כשהפתרונות הקודמים לא עובדים (כי להורים אין נכס, או שדירוג האשראי נפגע), אנחנו עוברים לפתרונות יצירתיים. כאן נדרשת התמחות שונה מייעוץ רגיל.
1. קניית זמן: הלוואת גישור חוץ-בנקאית
זהו פתרון טקטי לבעיית BDI זמנית או כשהבנק מגביל אתכם ל-50% מימון. המטרה היא *לקנות זמן* כדי לעמוד בהסכם.
מקרה בוחן: הלוואת גישור לתיקון BDI
"ליוויתי לקוח, בן 42 מאזור המרכז, מפתח תוכנה עם שכר של 28,000 ש"ח נטו. במהלך סכסוך הגירושין, אשתו (בכוונה או שֶׁלָּא) הפסיקה לשלם הלוואת רכב משותפת. הדבר פגע בדירוג האשראי של שניהם. בהסכם הגירושין הוא חויב לשלם לה 850,000 ש"ח תוך 60 יום. הבנקים סירבו אוטומטית בגלל ה-BDI.
- הפתרון: פנינו לגוף חוץ-בנקאי מפוקח (כמו חברת ביטוח). קיבלנו הלוואת גישור כנגד הנכס וסגרנו את החוב לאישה בזמן, ובכך נמנעה הפרת פסק הדין.
- המחיר: הריבית הייתה גבוהה (סביב 12%-14%, נכון לסוף 2025), אבל היא קנתה שקט משפטי.
- היציאה (Refinance): כשנה לאחר מכן, לאחר שדירוג האשראי "נוקה" והמצב התייצב, חזרנו לבנק, ביצענו מחזור, והחלפנו את ההלוואה היקרה במשכנתא בנקאית רגילה וזולה."
2. לבני 60 ומעלה: פתרון המשכנתא ההפוכה
זהו פתרון שלפעמים עובד טוב לזוגות שמתגרשים בגיל מבוגר ונתקלים בבעיית הכנסה (למשל, הכנסה מפנסיה נמוכה שלא מאפשרת יחס החזר תקין).
- התהליך: בן הזוג שרוכש את החלק (בן 60+) לוקח "משכנתא הפוכה".
- היתרון המכריע: במשכנתא הפוכה **אין החזר חודשי**. הבנק לא בודק את ההכנסה הפנויה, כי אין החזר. ההלוואה נפרעת רק בעתיד (במעבר לדיור מוגן, מכירת הבית, או לאחר פטירה).
- החיסרון: הריבית נצברת לקרן (ריבית דריבית) ומקטינה את הירושה העתידית.
השוואת פתרונות מומחה
| מאפיין | הלוואת גישור (חוץ-בנקאי) | משכנתא הפוכה (בני 60+) |
|---|---|---|
| מטרה עיקרית | קניית זמן, פתרון BDI/הון | עקיפת בעיית "יחס החזר" בגיל מבוגר |
| קהל יעד | כל גיל, בדגש על מסורבים | בני 60 ומעלה |
| החזר חודשי? | כן (לרוב ריבית בלבד, או מלא) | לא (הריבית נצברת להלוואה) |
| ריבית (דוגמה) | גבוהה (12%-20%) | בינונית-גבוהה (נצברת) |
| סיכון מרכזי | עלות גבוהה, חובה לבנות תוכנית יציאה (Refinance) | צבירת ריבית דריבית, הקטנת הירושה העתידית |
המלכודת בלהישאר "שותפים" בנכס
לפעמים עולות הצעות "יצירתיות" כמו להישאר שותפים בנכס, להשכיר אותו לצד ג' ולהתחלק בדמי השכירות, או הסדרי "קינון". (הילדים נשארים בבית וההורים מתחלפים).
בפועל, כל עוד אתם רשומים כבעלים משותפים בנכס, אתם קשורים זה לזה כלכלית. זו יכולה להיות מלכודת פיננסית. כל אחד מכם עדיין מוגדר כ"בעל דירה", מה שחוסם אתכם מרכישת דירה אחרת בתנאי "דירה יחידה" (עם 75% מימון ומדרגות מס מופחתות). גרוע מכך, אתם עדיין חשופים לסיכון ה-BDI – אם צד אחד יפסיק לשלם את חלקו במשכנתא המשותפת, הוא מרסק גם אתכם.
המלצה: פתרונות אלו יכולים אולי לעבוד כגישור זמני קצרצר, אבל המטרה הסופית חייבת להיות הפרדה רכושית מלאה.
סדר הפעולות הנכון: פיננסים לפני משפטים
כדי למנוע את המלכודות שפירטתי, אתם חייבים לפעול בסדר הפוך ממה שנהוג לחשוב. התהליך הפיננסי קודם למשפטי.
במקום לרוץ לעורך הדין ולקבוע סכומים, התחילו בבדיקת היתכנות. קודם כל, הוציאו דוח BDI עדכני (כן, אני יודע שחזרתי ל-BDI, אבל זה פשוט הדבר הכי קריטי) כדי לאתר "מוקשים" נסתרים. במקביל, הזמינו שמאות עדכנית לנכס כדי לדעת את שוויו הריאלי בערך.
עם שני הנתונים האלה (BDI ושמאות) ועם תלושי שכר, פנו ליועץ משכנתאות שמתמחה בגירושין. תפקידו לבנות תוכנית פיננסית, לבדוק את יחס ההחזר, ולגשת לבנקים (או לגופים חוץ-בנקאיים) כדי להשיג אישור עקרוני חתום.
רק כשיש לכם אישור כזה ביד – כלומר, כשאתם יודעים בוודאות שאתם *יכולים* לקבל את המימון – גשו לעורך הדין כדי לעגן את המספרים האלה בהסכם הגירושין. פעולה בסדר הזה מונעת כמעט את כל הטעויות היקרות. וזה לא קסם – זו פשוט הבנה נכונה של סדר הפעולות.
שאלות ותשובות (Q&A)
האם דמי מזונות נחשבים כהכנסה במשכנתא?
האם אפשר לקבל משכנתא לפני הגט?
איך החוק מחלק את המשכנתא?
מה זה פירוק שיתוף בנדל"ן?
כמה עולה ייעוץ משכנתא לגרושים?
לסיכום: תכנון פיננסי הוא המפתח
תהליך גירושין הוא מורכב מספיק גם בלי הפתעות פיננסיות. הבנת האפשרויות, הכרת הסיכונים ופעולה בסדר הנכון יכולים למנוע משבר כלכלי ולהבטיח יציבות ביום שאחרי.
אם אתם עומדים לפני גירושין ורוצים להבין את ההשלכות הפיננסיות, כדאי לדבר עם יועץ משכנתאות שמכיר את התחום.
בסוף, זו לא רק משכנתא – זה הבית שלכם, והשקט הנפשי של הילדים. וזה שווה הרבה יותר מכל טבלת ריביות.
לשיחת ייעוץ ראשונית
