רישוי זמין

איך מגישים בקשה להיתר בניה

היכרות עם המאפיינים השונים של תהליך הגשה מקוונת להיתר בנייה יכולה לעזור למי שרוצים ליהנות מהיתרונות של המעבר לדיגיטל מצד משרדי הממשלה השונים. הנה השלבים העיקריים ומה שעושים בהם:

1. מגישים בקשה למידע לועדה המקומית לתכנון ובנייה לפי הנחיות הרשות המקומית הרלוונטית וחוקי העזר העירוניים
2. מכינים את הבקשה בצורה מלאה ויסודית – כולל גיבוש תכנית בנייה שבא מופיעים השינויים שעבורם מבוקש ההיתר וכמובן התייחסות לאישורים מאנשי מקצוע, אישורי רישום זכויות, מפות, שרטוטים ועוד
3. מגישים את הבקשה המסודרת והמלאה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה ברשות המקומית, כולל טופס בקשה, מפת מדידה, תכניות בנייה, חישוב שטחים והוכחת בעלות על הנכס
4. בדיקת הבקשה ומתן תשובה תוך 90 יום במסלול הרגיל ותוך 45 יום במסלול המקוצר 
5. מימוש ההיתר על ידי תשלום היטל השבחה והיטלים מקומיים לפי הנחיות הרשות המקומית, כולל השלמת המסמכים שביקשה הוועדה 

כל השלבים לעיל מאפשרים להכניס את ההיתר לתוקף ולהשתמש בו כדי להתחיל את פעולת הבנייה כחוק. מעבר לכך, אפשר להשתמש באפיקים השונים על מנת לבדוק סטטוס בקשה להיתר ובמידת הצורך להשלים מסמכים ופרטים חסרים. 

איך מגישים בקשה באתר "רישוי זמין"?

היכרות עם המאפיינים השונים של מערכת רישוי זמין יכולה לעזור לנצל את היתרונות שלה. קודם כל, צריך לזכור שמדובר על האלטרנטיבה המקוונת והדיגיטלית להגשת "גרמושקה": אותו מסמך היסטורי שהיה צריך להדפיס על נייר עוד לפני שמגיעים פיזית אל משרדי הרשות המקומית כדי להשיג מידע ולהגיש מסמכים. 

חוץ מזה, מבחינת מנהל התכנון רישוי זמין היא הכלי העיקרי שבו אפשר להשתמש כדי ללוות את כל שלבי הרישוי ובעיקר על מנת לייעל את התהליך. כך במנהל התכנון מנסים לזרז תהליכי אישורים של פרויקטים, לספק ממשק אחיד לכל רשות מקומית לפי חוקי העזר המקומיים ואף להקל על הציבור בקבלת מידע עדכני וזמין על נכסים כדי לקדם את הבקשה להיתר הבנייה. 

בשביל להגיש בקשה צריך ראשית לבחור את מסלול הרישוי הרלוונטי: מלא, מקוצר או הקלות. מבחינת יצירת בקשה למידע, הדגש הוא על מתן המידע הנדרש להוצאת ההיתר כולל פרטי המבקש, הקרקע, תיאור מלא של הבקשה, צירוף מסמכים, אפשרות לקבלת מידע נוסף ואז תשלום.

לשם השוואה, לצורך יצירת בקשה להיתרי בנייה מוסרים את פרטי תיק המידע, פרטי המבקש, פרטי הקרקע ומפרט הבנייה. חוץ מזה, יש למסור מידע על מינויים והצהרות ולצרף מסמכים לפני שמשלמים וחותמים סופית. 

האם הבקשה עולה כסף?

השימוש באתר לא עולה כסף. מנגד, החוק כן דורש תשלום בגין הגשת הבקשה להיתר בנייה. בשביל להגיש את הבקשה צריך לשלם אגרה קבועה, אבל זה לא קשור לאפיק שבו בוחרים להשתמש על מנת לעשות את זה: בין אם מגיעים פיזית, בין אם נעזרים בבעלי מקצוע חיצוניים ובין אם עושים את זה עצמאית בערוץ המקוון.

מבחינת אתר רישוי זמין עורכי בקשות יכולים להיות נציגים של אנשים פרטיים, גופים מסחריים או יזמים. גם לזה אין השפעה על השימוש באתר, כי לא צריך לשלם אבל כן חייבים לשאת בעלות האגרה.

השימוש במערכת "רישוי זמין" אינו כרוך בתשלום. עם זאת, יש לשים לב כי בעת הגשת בקשה להיתר בנייה חלה אגרה קבועה. כדי לסייע למבקשים, שולב באתר מחשבון להערכת העלויות הקשורות להיתר.

איזה תהליך החליפה מערכת הרישוי הזמין?

לפני תחילת השימוש במערכת המקוונת של מנהל התכנון, קבלת היתר בנייה הייתה תהליך ממושך. מסמכים ומידע רלוונטיים יוחלפו בין בעלי נכסים, רשם המקרקעין, מהנדסים, קבלנים וועדות תכנון ובנייה. כעת, כל הגופים המעורבים הבטיחו גישה לנתונים חיוניים, מה שמבטיח פעילות מהירה ויעילה יותר.

למה צריך להשתמש במערכת כדי לקבל היתר בנייה?

הבקשה להיתר בנייה מהווה שלב אינטגרלי בהליך רישוי הבנייה. זה מתחיל ברכישת מידע להיתר, ולאחר מכן תכנון, בנייה, ובשיאו בקבלת תעודת גמר. מסע טיפוסי לאבטחת ההיתר מורכב ממספר שלבים, כמו הקפדה על קיום תנאים בסיסיים, הבטחת אישור הבקשה מבחינה תכנונית ולבסוף קבלת החלטה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה. משך הזמן לאישור זה משתנה. לגבי בקשות ללא הקלות, ההחלטה מתקבלת תוך 45 ימי עבודה ממועד הגשת הבקשה. במידה והבקשה כוללת הקלות, תקופת ההמתנה מתארכת ל-90 ימי עבודה.

כיצד מערכת רישוי זמין משתלבת בהתקדמות הטכנולוגית של תחום הבנייה?

תחום הבנייה והנדל"ן חווה התקדמות טכנולוגית רבות בשנים האחרונות, אך אולי אף אחת מהן לא משתנה כמו מערכת "הרישוי הזמין". בראשות אגף ההסדרה במנהל התכנון ו"ממשלה פנויה", הפלטפורמה הדיגיטלית הזו משנה במהירות את נוף רישוי הבנייה. העידן הדיגיטלי הביא לשינוי משמעותי באופן הגישה לתהליכים. מערכת "רישוי זמין" אינה יוצאת דופן. על ידי טיפוח הליך מקוון לאומי מאוחד ושקוף, פלטפורמה זו מספקת יתרונות רבים:

1. רישוי יעיל: המועמדים כבר לא צריכים לנווט במבוך המורכב של שבילי נייר וביקורים אישיים. החל מהגשת בקשה לתיק מידע ועד לקבלת תעודת גמר, כל שלב ברישוי וביצוע ניתן לניהול מקוון.
2. שיתוף פעולה בזמן אמת: המערכת לא משרתת רק את הציבור. זוהי רשת מקושרת המתממשקת עם גופים ורשויות מגוונות. יהיו אלה הוועדות המקומיות, הרשות הארצית לכבאות והצלה או מחלקת התשלומים ברשות מקרקעי ישראל, שיתוף פעולה בזמן אמת מבטיח קבלת החלטות מהירה יותר.
3. פיקוח כולל: עם מגוון רחב של רשויות מהמשרד להגנת הסביבה ועד רשות התעופה האזרחית על הסיפון, הוא מבטיח פיקוח מקיף.
4. החלפה מדור קודם: החלפת ה"גרמושקה" המסורתית, המערכת מספקת מעקב וארכיון מתקדמים, מבטיחה תהליכים מהירים יותר והשירות לאזרחים ולאנשי מקצוע משופר.

מה ההבדל בין תהליכי רישוי בנייה מבחינת השימוש במערכת?

בישראל ישנם שלושה שלבים לתהליכי התכנון והבנייה: תכנון, רישוי וביצוע הבנייה. בשביל לבצע את רישוי הבנייה ולהוציא היתר בנייה כאישור חוקי לבנייה או לשימוש בקרקע, ניתן להשתמש במערכת המקוונת של מינהל התכנון. 

מדריכים להגשת היתר בניה

עורכי בקשה ומידענים יכולים ליצור בקשות דרך המערכת המקוונת כדי לקבל מידע והיתר, לפי שלבי הרישוי הרלוונטיים. אלו לדוגמא הדגשים הבולטים בכל אחד מהמדריכים הרלוונטיים להגשת בקשה במסלול המלא או המקוצר:

1. הגשת בקשה במסלול המלא – קודם צריך להיכנס למערכת הרישום הזמין המקוונת כדי לבדוק עמידה בתנאים המוקדמים. לאחר מכן צריך להמתין לבקרה מרחבית והחלטת הרשות, לעבור בקרת תכן ולעבור על דוח עורך הבקשה כדי לקבל סיכום של הבקשה. בהמשך משלמים אגרות ומתבצעת הפקה של ההיתר. בזמן הזה מתבצעים מחוץ למערכת תהליכים שונים ובהם החתמת מבקש הבקשה, עורך הבקשה ומהנדס, תשלום פיקדון ברשות הרישוי ותשלום מלא על אגרות הבניה.
2. הגשת בקשה במסלול המקוצר – ההבדל העיקרי בין המסלול המלא למסלול המקוצר בא לידי ביטוי במה שקורה בתוך מערכת הרישוי הזמין. בעוד מחוץ למערכת עדיין צריך למשל לבצע בין היתר פעולות כגון החתמת מבקש הבקשה, עורך הבקשה והמהנדס, בתוך המערכת עצמה ניתן לעבור מספר מקוצר של שלבים: בדיקת עמידה בתנאים מוקדמים, בקרה מרחבית והחלטת הרשות, בקרת תכן וחישוב אגרות, הצהרת עורך הבקשה ותשלום ואז הפקת היתר. כמו כן, משך הזמן שעובר בין כל שלב הוא קצר יותר במסלול הזה מאשר במסלול המלא. 

מה זה ממשק מפ"י – המרכז למיפוי ישראל?

אחד השלבים שצריך לעבור כדי להגיש בקשה לקבלת היתר כולל קבלת פרטים על סביבת הנכס. כחלק מהשירות של הרישוי הזמין באפיק המקוון, קיים גם ממשק נוח שמסונכרן באופן ישיר עם "המרכז למיפוי ישראל" – או בקיצור מפ"י. 

מטרת המערכת המקוונת של המרכז למיפוי ישראל היא לספק נתונים על המקרקעין באופן ישיר מהמפה אל טופס המידע. חוץ מזה, ניתן לקבל דרך מפ"י מידע על פגיעה בשכבות עניין של גורמים שמוסרים את המידע. בכל מקרה, השימוש בממשק מבוסס על מילוי אוטומטי של פרטי הקרקע ולאחר מכן ניתן לערוך את הפרטים כך שהם יהיו תואמים למטרת הבקשה למידע. 

חשוב לציין כי גם הממשק המקוון של מפ"י לא מבצע בדיקה לעומק של מפת המדידה. מעבר לכך, קבלת מספר עבודה לא מהווה אישור לתקינות מפת המדידה וזו פעולה שצריך לבצע בנפרד. 

טיפים לשימוש במערכת רישוי זמין

שימוש נכון במערכת מבוסס על הצטיידות מראש בכל הנתונים הרלוונטיים – החל מהשלב שבו מוציאים את התיק מהעירייה ובודקים מהם המסמכים שצריך להגיש ולצרף, דרך מפגש פיזי עם בודקי התכניות בזמן לפי שעות קבלת הקהל ועד חשיפת המסמכים.

שנית, תמיד רצוי לעקוב אחר לוחות הזמנים המוגדרים על ידי כל רשות מקומית. בעיקר חשוב להתמקד בנתונים על מסמכים משפטיים, תכניות מדידה ועוד. לאחר פתיחת הבקשה להיתר, צריך לבדוק את הדרישות התכנוניות בחלון הזמן שמקבלים כדי להכין את המסמכים לטובת המשך ההתנהלות מול הרשות המקומית. 

עוד טיפ חשוב הוא לבדוק כל הזמן את תיקוף המסמכים: מי חתום עליהם, האם המדידות בתוקף, האם החישובים של השטחים עולים בקנה אחד עם השטח בפועל של הפרויקט וכן הלאה. הטעות הנפוצה למשל היא להשתמש במערכת המקוונת, אבל לגלות רק אחרי תקופה ארוכה שהמסמכים בכלל לא בתוקף ושהנתונים בהם לא מעודכנים. 

איך נכנסים למערכת?

תהליך הכניסה למערכת פשוט ויעיל. היא עובדת באמצעות הזדהות בכרטיס חכם הדרישות הטכנולוגיות שלה הן מערכת הפעלה של ווינדוס 10 לפחות, תוכנת כרטיס חכם, תוכנת סרגל הטפסים ודפדפן מסוג אקספלורר 11. 

איך נרשמים למערכת?

הכניסה למערכת אפשרית עבור עורכי בקשות, רשויות רישוי וגורמים מאשרים או מוסרי מידע. לכן, הרשמה למערכת מבוססת על השלבים הבאים:

1. רוכשים כרטיס חכם באמצעות החברות שעובדות עם ממשל זמין
2. מתקינים תכנת כרטיס חכם או מחברים USB למחשב
3. נותנים הרשאות לעובדי רשויות וגורמים מוסרי מידע 
4. נכנסים למערכת כדי להתחיל לעבוד 

באילו ערים אפשר להשתמש במערכת רישוי זמין?

עיריות שונות ברחבי הארץ מאפשרות להגיש בקשה לקבלת ההיתר דרך האתר שלהן, באמצעות כלי עזר שמבוסס על מערכת רישוי זמין. המטרה של כל מערכת עירונית מן הסוג הזה היא להתממשק עם שאר מערכות המחשוב המוניציפאליות, כדי לשפר את השירות ולייעל את התהליכים. 

הערים הבולטות שמאפשרות כיום את השימוש הנוח במערכת הן תל אביב, חיפה, בת ים, חולון, ירושלים ועוד. במידה ולא בטוחים לגבי זמינות של המערכת בעיר המגורים, ניתן ליצור קשר עם המוקד העירוני ולברר את זה באופן פרטני. 

מה חדש בגרסת 2023 של רישוי זמין?

גרסת 2023 פותרת שורה ארוכה של בעיות שהיו בגרסאות קודמות של האתר. השינויים והשיפורים המרכזיים הם למשל הארכת תוקף החלטת ועדה בסמכות מהנדס – בהתבסס על תקנה 46, או אפשרות להפקת היתר במערכת ניהול ועדה. 

כך לדוגמא עורך הבקשה רשאי לבקש הארכת תוקף כל עוד נותרו 15 ימי עבודה או יותר לסיום תוקף ההחלטה. בשביל לעשות את זה דרך המערכת, גרסת 2023 כוללת כפתור במסך סטטוס בשולחן העבודה שעליו כתוב "הארכת תוקף החלטת ועדה". בנוסף, תחת הקטגוריה של עדכונים עבור בקשה להארכת תוקף החלטת ועדה בסמכות מהנדס יש גם פרטים על תאריך, עדכון, תאריך אחרון לקבלת תשובה, אפשרות לצפייה בבקשה שהוגשה ותזמון. 

עוד חידוש ניתן לראות מבחינת האופן שבו מבצעים הפקת היתר במערכת ניהול ועדה. אחרי שמגיעים לדף הבית, לוחצים על "היתרי בנייה" ומגיעים אל מסך סטטוס תיק היתר, רואים את הבקשה במלואה ואז גם ניתן גם להוריד את ההיתר מהמערכת. 

לבסוף, יש לציין את החידוש המשמעותי מבחינת הרחבת תחום הגמישות בבקרה המרחבית. כאלטרנטיבה לכפתור הגשה מחדש, הבקשה בגרסת 2023 ומעלה תישאר פתוחה גם לאחר סיום הבקרה המרחבית. זהו שינוי טכנולוגי שאמור גם להקל על התנהלות הוועדות, אבל גם לסייע לעורכי הבקשות עצמם.